הבדל בין הליכי חדלות פירעון להליכי פשיטת רגל
קטגוריות
ייצוג בנושא פשיטת רגל
מידע כללי בנושא פשיטת רגל
חדלות פירעון ושיקום כלכלי
תגיות
הבדל בין הליכי חדלות פירעון להליכי פשיטת רגל
הליך פשיטת רגל הינו הליך שבו אדם אינו יכול לפרוע את כל חובותיו. עד שנת נחשב מצב שכזה מצב פשיטת רגל.
הליכים פשיטת הרגל התנהלו מאז שנת 1980 בהתאם לפקודת פשיטת הרגל הישנה, והמונחים המוכרים לנו מהפקודה בקשר עם הליכים אלו כמו - "פשיטת רגל", "צו כינוס" – צו המעניק עיכוב הליכים, "הפטר" – ההליך שמסיים את ההליך ובו פושט הרגל (אשר כונה "חייב") מופטר מחובותיו, "כונס הנכסים הרשמי" – הגוף במשרד המשפטים האחראי על ניהול הליכים פשיטת הרגל.
בשנת 2018 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר כולל מספר שינויים ועדכונים, וכן מסדיר נושאים שלא היו מוסדרים במסגרת חקיקתית עד אותו מועד. במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלככי נקבעו מונחים חדשים להליכים השונים ולגורמים השונים, זאת בין היתר על מנת שלא לשפר את התדמית של ההליך ושל פושט הרגל, ולסייע לא רק בפירעון החובות, אלא ליתן גם בהיבט השיקומי והחיובי של ההליך.
כך למשל במסגרת החוק החדש, שונו המונחים השונים – והליך פשיטת רגל הפך להליך חדלות פירעון.
במסגרת הליך חדלות פירעון במקום "צו כינוס" שניתן בעבר, במסגרתו עוכבו כל ההליכים כנגד החייב לצורך כינוס כל נכסיו, ניתן כיום "צו פתיחת הליכים", המיושם באופן דומה.
ע"פ החוק החדש כיום לרב אנו מכנים את החייב יחיד - האדם המצוי בהליכי חדלות פירעון, ובמקום להכריז עליו כפושט רגל כפי שנעשה בעבר - ניתן בעניין היחיד צו שיקום כלכלי.
צו השיקום הכלכלי קובע לא רק את הדרך שבה חובות היחיד יפרעו (כמו בהליך פשיטת רגל) אלא גם את הדרך לשיקומו הכלכלי של היחיד.
חשוב לציין, כי הליכי חדלות פירעון חלים על מי שהחל בהליכים לאחר כניסת החוק לתוקף בשנת 2018 והם מתנהלים בבית משפט השלום (או בפני רשות האכיפה וגביה במקרה של חובות נמוכים), בעוד כל מי שההליכים בעניינו התחילו לפני כניסת החוק החדש לתוקף ימשיכו להתנהל לפי פקודת הרגל ישנה בבית המשפט המחוזי.
לכן, אף שהמונח פשיטת רגל הינו עדיין מונח שגור ומתאר למעשה מצב של חדלות פירעון, מבחינה משפטית, הוא ישמש אותנו בהתאם לדין החל על אותו אדם, הינו בהתאם למועד בו החלו הליכים בעניינו.
אף שקיימים מספר הבדלים משפטיים בין ההליכים השונים, העיקרון של הליכים נותר באופן דומה, ולמעשה כדי להשלים את ההליך על היחיד להגיש דוחות תקופתיים, ולשלם את התשלומים החודשיים שנקבעו לו, כאשר ההגנות מחד והמגבלות השונות במסגרת ההליכים זהים.
הליכים פשיטת הרגל התנהלו מאז שנת 1980 בהתאם לפקודת פשיטת הרגל הישנה, והמונחים המוכרים לנו מהפקודה בקשר עם הליכים אלו כמו - "פשיטת רגל", "צו כינוס" – צו המעניק עיכוב הליכים, "הפטר" – ההליך שמסיים את ההליך ובו פושט הרגל (אשר כונה "חייב") מופטר מחובותיו, "כונס הנכסים הרשמי" – הגוף במשרד המשפטים האחראי על ניהול הליכים פשיטת הרגל.
בשנת 2018 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר כולל מספר שינויים ועדכונים, וכן מסדיר נושאים שלא היו מוסדרים במסגרת חקיקתית עד אותו מועד. במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלככי נקבעו מונחים חדשים להליכים השונים ולגורמים השונים, זאת בין היתר על מנת שלא לשפר את התדמית של ההליך ושל פושט הרגל, ולסייע לא רק בפירעון החובות, אלא ליתן גם בהיבט השיקומי והחיובי של ההליך.
כך למשל במסגרת החוק החדש, שונו המונחים השונים – והליך פשיטת רגל הפך להליך חדלות פירעון.
במסגרת הליך חדלות פירעון במקום "צו כינוס" שניתן בעבר, במסגרתו עוכבו כל ההליכים כנגד החייב לצורך כינוס כל נכסיו, ניתן כיום "צו פתיחת הליכים", המיושם באופן דומה.
ע"פ החוק החדש כיום לרב אנו מכנים את החייב יחיד - האדם המצוי בהליכי חדלות פירעון, ובמקום להכריז עליו כפושט רגל כפי שנעשה בעבר - ניתן בעניין היחיד צו שיקום כלכלי.
צו השיקום הכלכלי קובע לא רק את הדרך שבה חובות היחיד יפרעו (כמו בהליך פשיטת רגל) אלא גם את הדרך לשיקומו הכלכלי של היחיד.
חשוב לציין, כי הליכי חדלות פירעון חלים על מי שהחל בהליכים לאחר כניסת החוק לתוקף בשנת 2018 והם מתנהלים בבית משפט השלום (או בפני רשות האכיפה וגביה במקרה של חובות נמוכים), בעוד כל מי שההליכים בעניינו התחילו לפני כניסת החוק החדש לתוקף ימשיכו להתנהל לפי פקודת הרגל ישנה בבית המשפט המחוזי.
לכן, אף שהמונח פשיטת רגל הינו עדיין מונח שגור ומתאר למעשה מצב של חדלות פירעון, מבחינה משפטית, הוא ישמש אותנו בהתאם לדין החל על אותו אדם, הינו בהתאם למועד בו החלו הליכים בעניינו.
אף שקיימים מספר הבדלים משפטיים בין ההליכים השונים, העיקרון של הליכים נותר באופן דומה, ולמעשה כדי להשלים את ההליך על היחיד להגיש דוחות תקופתיים, ולשלם את התשלומים החודשיים שנקבעו לו, כאשר ההגנות מחד והמגבלות השונות במסגרת ההליכים זהים.
אודות
עורך דין דוד דוד, הינו עורך דין משנת 2000. עו"ד דוד דוד, הינו בוגר אוניברסיטת חיפה, ובעל תואר במשפטים ובכלכלה. בעברו, במסגרת עבודתו כשכיר, ייצג עורך הדין דוד דוד רשויות מקומיות ובנקים.צרו קשר
072-2159555
גיבורי ישראל 5 א' נתניה 4250405
david@david-law.co.il
© כל הזכויות שמורות | בלוג



