תיאור כללי של הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

בשנת 2019 תוקנה פקודת פשיטת הרגל - ודיני פשיטת רגל חדשים נכנסו לתוקף - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

כללי הליכי פשיטת רגל לפי החוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הגדרות משפטיות שונות ותיאור ההליכים השונים

תמצית חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי
 
 

מטרת החוק

הסדרת פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או של תאגיד, הנמצא או העלול להימצא מצב של חדלות פירעון, זאת במטרה
(1)  להביא לשיקום הכלכלי של החייב;
(2)  להשיא או למקסם את שיעור החוב שייפרע לנושים;
(3)  לקדם שילוב מחדש של חייב שהוא יחיד בחיים הכלכליים.
 
מהו מצב של חדלות פירעון
חדלות פירעון – מוגדרת כמצב כלכלי בו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועד. זאת גם אם טרם הגיע מועד פירעונם, וכן גם אם התחייבויות החייב עולות על שווי נכסיו.
 
מי יכול לפתוח בהליכי חדלות פרעון
פתיחה בהליכי חדלות פירעון יכולה להיות ביוזמת החייב, ביוזמת נושה או ביוזמת היועץ המשפטי לממשלה.
 
מיהו בית המשפט המוסמך
"בית משפט"
(1)   לעניין תאגיד – בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשום התאגיד או שבו נמצא מקום עסקו העיקרי או מקום בו מצויים נכסיו;
(2)   לעניינו של יחיד – בית משפט השלום (בית משפט שלום בו יושב נשיא בית המשפט או כל בית משפט שלוטם אחר שהוסמך לעניין). לעניין סמכות מקומית – בית משפט השלום המצוי במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או במקום עסקו העיקרי או במקום בו מצויים נכסיו.
 
 

מיהו אותו יחיד שיכול לפתוח בהליכי לפי חוק זה או שניתן לפתוח כנגדו הליכים לפי חוק זה

1. מי שמרכז חייו בעת פתיחת הבקשה לצו לפתיחת הליכים או בששת החודשים שקדמו לבקשה הוא בישראל;
2. מי שבמועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים יש לו נכסים בישראל או מי שהוא מנהל עסקים במדינת ישראל.

 
מי רשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד

 

1. היחיד;
2. נושה- מי שחייבים לו כספים
3. היועץ המשפטי לממשלה  
מיהו הגורם המוסמך לדון בבקשה לצו לפתיחת הליכים
  יחיד שסך חובותיו עולה על 150,455 ₪  – יפנה ל"ממונה" כהגדרתו  וההליכים כנגדו יוגדרו כצו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד ;  
ב. יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 150,455 ₪ יפנה לרשם ההוצאה לפועל,  וההליכים כנגדו יוגדרו : הליכים לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך ;
 
(ג)   בקשות של נושה או של היועמ"ש (היועץ המשפטי לממשלה) לצו לפתיחת הליכים יוגשו לבית המשפט – ויוגדרו כצו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה.
 
צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים
 
בקשה היחיד לממונה
יחיד רשאי לפנות לממונה ולהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים (בקשת יחיד) בהתקיים כל אלה (תנאים מצטברים) : 
(1)   הוא נמצא בחדלות פירעון או לחלופין הצו יכול לסייע ולמנוע ממנו להגיע למצב של חדלות פרעון;
(2)   יש לו חובותיו מעל 150,455 ₪.
 
הפניה לממונה, הינה לפי מקום מגורי היחיד או לפי מקום עסקו או מקום בו מצויים נכסיו.  
 
 

החלטת הממונה בבקשת יחיד

הממונה, שהינו למעשה כונס הנכסים הרשמי, יבדוק האם היחיד עונה לדרישות החוק והוא אמור ליתן תוך 30 ימים ממועד הגשת בקשת היחיד, צו לפתיחת הליכים.
 
החלטת המומנה תבסס על דוחות שיגיש היחיד, ועל מידע שהוא יכול להפיק אודות היחיד באופן מקוון.
יש לשים לב, כי מידע מקוון שכזה יכלול מידע מהגופים הבאים : מרשות המיסים, משרד הפנים לרבות כניסות ויציאות מן הארץ, רשם המקרקעין, רמ"י, רשם המשכונות, רשם החברות, רשם השותפויות, בנקים, חברות כרטיס אשראי, חברות ביטוח, רשם כלי השיט, רשם לענייני ירושה ועוד.
בסמכות הממונה לדרוש מהיחיד מידע נוסף וכן הוא יהיה רשאי לזמן את היחיד  לדיון לפניו, באופן דומה לפגישות בירור שנערכו בעבר לפי הליך פשיטת רגל ;
 
פרסום הודעה על מתן הצו ומשלוח העתק
צו לפתיחת הליכים, שהינו צו מקביל לצו כינוס שניתן בעבר, על פי פקודת פשיטת הרגל, יפורסם בציבור, וכן ישלח העתק ממנו לכל הנושים של היחיד.
 
בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים. 
באופן עקרוני, לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, כל מי שרואה עצמו נפגע מהצו יכול לפנות לבית המשפט, וזאת תוך 45 ימים מיום פרסום ההודעה על מתן הצו, ובית המשפט יחליט בעניים בהקדם.
 
צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה
 
בקשת נושה לבית המשפט
 
נושה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים כנגד יחיד, והבקשה תוגדר כבקשת נושה.
התנאים לפניה של נושה כנגד יחיד, הינה באם היחיד נמצא בחדלות פירעון;
ניהול בקשת הנושה דומה בעיקרו להתראת פשיטת רגל, שהייתה נהוגה לפי פקודת פשיטת הרגל ;
 
התנאים להגשת בקשת נושה הינם : על הנושה למסור ליחיד דרישת תשלום לחוב שעולה על סך של 75,228 ₪, החוב לא שולם תוך 45 ימים מיום מסירת הדרישה, לא קיימת מחלוקת בעניין החוב, ועל הנושה להגיש את הבקשה לצו פתיחת הליכים תוך 3 חודשים מיום מסירת דרישת התשלום ליחיד.
במקרה בו מועד פירעון החוב טרם הגיע, יוכל הנושה עדיין להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים, אך זאת רק אם :
1.  היחיד פועל במטרה להונות את נושיו, הינו במקרים של תרמית או הונאה  ;
2.  היחיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריחו מנושיו, היינו עסקינן במקרה של הברחת נכסים;
3.  היחיד לא יוכל לפרוע את החוב, אך רק אם מועד פירעון החוב הינו תוך 6 חודשים ממועד הבקשה.
 
 

חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה

חוק חדלות פירעון קובע חזקה לפיה יחיד, הינו חדל פרעון, משמע אינו יכול לפרוע את
חובותיו, במקרים בהם מתקיימים התנאים הבאים :

1. נמסרה דרישה לתשלום חוב הגבוהה מסך של 75,228 שקלים חדשים, והחוב לא שולם תוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שאין מחלוקת לעניין החוב;
2. הנושה המציא ליחיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה), לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,228 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;
3. בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 75,228 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 75,228 שקלים חדשים;
4. בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 10,030 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 10,030 שקלים חדשים.

 
חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה, אולם על היחיד נטל ההוכחה, כי אי תשלום החוב אינו נובע ממצב של חדלות פירעון.
 
יש לשים לב כי לעניין גובה החוב, לפי מוגדר מצב של חדלות פירעון, הרי שניתן לצרף מספר חובות שונים יחד, גם אם מדובר בחוב למספר נושים.
 
התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים
 
למעשה כל מי שעלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשת הנושה, ובית משפט ידון בבקשה בהדקם האפשרי על דרך שמיעת ראיות.
 
בדונו בבקשה, בית המשפט יכול לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים זאת אם ימצא כי הצו עלול לפגוע בשיקומו הכלכלי של היחיד; ביהמ"ש יבחן במקרה זה, בין השאר, אם דחיית הבקשה תפגע בנושים ואת יכולתו הכלכלית הכוללת של היחיד.
 

בקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים

בקשה לצו לפתיחת הליכים שמוגשת על ידי היועץ המשפטי לממשלה תוגש אם יש עניין ציבורי לכך
 
 
סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים
סעד זמני - במסגרת בקשת נושה
 
במסגרת בקשת נושה ניתן להגיש צו זמני, וביהמ"ש ייעתר לבקשה לצו זמני או לסעד זמני אם שוכנע שיש ראיות לכאורה להתקיימות תנאים למתן צו לפתיחת הליכים.
בין הסעדים הזמניים שניתן לקבל :  איסור ביצוע עסקאות מסוימות ; אסור פירעון חובות עבר או הקפאת הליכים נגד יחיד ; מתן הגבלות לפי חוק חדלות פרעון (בדומה למגבלות שהיו נהוגות בהליך פשיטת רגל) .
 
 תוצאות הצו לפתיחת הליכים
צו פתיחת הליכים יוצר מצב שבו כל הנכסים שיצטברו בקופת הנשייה, ישמשו לפירעון חובות עבר של היחיד וכן ישמשו לתשלום הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
כמו כן, עם מצב הצו, מוקפאים כל  ההליכים כנגד היחיד, ויבוטלו אף כל ההגבלות על היחיד אשר הוטלו במסגרת הליכי גבייה ובהוצאה לפועל; כמו כן, לא יוטל צו מאסר במקום קנס פלילי.
ליחיד ימונה נאמן לצורך יישום הליכי חדלות פירעון.
למעשה ממועד מתן צו לפתיחת הליכים, מתחילה תקופת ביניים, עד למתן צו לשיקום כלכלי לגבי היחיד.
בתקופת הביניים, יחולו על היחיד מגבלות והנאמן יערוך בדיקה כלכלית ליחיד ובדיקה של נסיבות היווצרות החובות.  
 
נטילת אשראי בידי היחיד
מי שניתן כנגדו צו לפתיחת הליכים לא יהיה זכאי לקבל כל אשראי מכל מקור עד תום הליכי חדלות הפירעון, אלא אם יקבל את אישורו של הממונה.
 
 

הנאמן מינויו, תפקידו וסמכויותיו

הממונה ימנה נאמן ליחיד עם מתן צו לפתיחת הליכים, וזאת לצורך יישום הליכי חדלות פירעון כנגד היחיד.
תפקיד הנאמן יהיה גיבוש תשתית למתן צו לשיקום כלכלי ליחיד, ניהול נכסי קופת הנשייה ויישום הצו לשיקום כלכלי.
בין תפקידי הנאמן ניתן למנות :
א. בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד וכן את הנסיבות שהובילו למצבו הכלכלי
ב. יכריע בתביעות החוב של היחיד.
ג. יכנס את כל נכסי היחיד וינהל אותם
ד. יפקח על היחיד וידאג שהיחיד יעמוד בתנאים וישלם את כל התשלוצמים המגיעים ממנו.
ה. יממש את נכסי – מימוש נכסי קופת הנשייה
ו. יפעל לחלוקת הכספים לנושים – חלוקת נכסי קופת הנשייה
 
תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי
ההגבלות החלות על היחיד בתקופת הביניים
הליך חדלות פירעון טומן בחובו מגבלות החלות על היחיד בדומה למגבלות שהוטלו על פושט הרגל לפי פקודת פשיטת הרגל בעבר, כדלקמן  :
א. היחיד לא יחזיק דרכון – ותוגבל יציאתו מן הארץ.
ב. היחיד יחשב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי.
ג. היחיד לא יוכל לעשות כל שימוש בכרטיס אשראי / חיוב, למעט כרטיס בנק המיועד למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים או שהחיוב בו מיידי (כרטיס דביט / דיירקט).
ד. היחיד לא יכול להיות בעל מניות בתאגיד חדש.
 
 

הסרת הגבלות

באופן עקרוני לממונה סמכות להסיר מגבלות או לקבוע תנאים להסרתן.
התנהלות בתקופת הביניים
דמי המחיה בתקופת הביניים
לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, קובע המומנה דמי מחיה חודשיים, שהינן למעשה התקציב  הדרוש לחייב בתקופת הביניים. באופן עקרוני הכנסתו של החייב בניכוי דמי המחיה יועברו לנאמן.
הממונה רשאי לשנות את גובה דמי המחיה או להעביר לחייב תשלומים נוספים הדרושים לו בהתאם לנסיבות וככל וימצא הצדקה לכך.
 
 
צו לשיקום כלכלי
הגדרות :
"דמי המחיה", של היחיד – הסכום הדרוש ליחיד ולמי שפרנסתם עליו (משפחתו) להוצאות מחיה בסיסיות לשם מחיה בכבוד, ובהתחשב בהכנסתו של בן זוגו ושל ילדיו שפרנסתם עליו;
"כושר השתכרות" של היחיד - כושר השתכרותו של היחיד מעבודה ומכל מקור אחר;
"חובת התשלומים" - חובת תשלומים שתחול על היחיד ;
"תקופת התשלומים" - התקופה שבה תחול חובת התשלומים על היחיד ;
 
צו לשיקום כלכלי
צו שיקום כלכלי הינו למעשה תכנית לפירעון חובותיו של היחיד ולשיקומו הכלכלי.
במסגרת צו שכזה, יינתנו הוראות בעניין :

1. חובת התשלומים שיחולו על היחיד, לרבות גובה תשלום ותקופת התשלום. כמו כן יבחן אם מתקיימים תנאים למתן הפטר לאלתר, אזי ביהמ"ש יוכל לקבוע כבר בשלב זה על הפטר לאלתר של היחיד, זאת במסגרת צו לשיקום כלכלי ;
2. אילו  הנכסים ישמשו לפרעון חובותיו של היחיד
3. אופן מימוש נכסי קופת הנשייה;
4. הגבלות על היחיד;
5. הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא בית המשפט כי הנסיבות שהובילו לחדלות הפירעון מצביעות על כך שהכשרה כאמור תסייע לשיקומו הכלכלי; השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין קיום הכשרה כאמור ;
6. חובות היחיד שלגביהם לא יחול ההפטר בהתאם להוראות סעיף 175.

 
 

חובת התשלומים, גובהם ותקופת התשלומים

ביהמ"ש קובע את גובה התשלומים שעל היחיד לשלם בהתאם לכושר השתכרותו של החייב כאשר הכוונה לפוטנציאל השתכרות בפועל, בהפחתת דמי המחיה שנקבעו לחייב.
 
 
ברירת המחדל הינה כי התשלומים שיקבעו לחייב הינם למשך תקופה של 3 שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי.
ואולם לבית המשפט שיקול דעת לסטות מתקופת תשלומים זו, בין היתר בהתאם לנסיבות. כך למשל אם ביהמ"ש ימצא כי החייב נהג בחוסר תום לב או לא שיתף פעולה או הפר הגבלות, הוא עשוי להאריך את התקופה.
בין הקריטריונים שנקבעו להארכת התקופה – גם יצירת חובות תוך נטילת סיכון, ניהול ענייניו בחוסר תום לב, העדיף נושים או ניסה להבריח נכסים וכיוצב'.
יש לשים לב כי ביהמ"ש אף מוסמך לקבוע תקופת תשלומים שאינה מוגבלת בזמן בנסיבות בהן ימצא כי החייב נהג בנסיבות חמורות.
 
 
 
@ כל הזכויות שמורות לעו"ד דוד דוד
אין לעתיק או לשכפל חומר זה, ואין לעשות בו כל שימוש ללא רשות המחבר בכתב.
אין להסתמך על החומר המובא לעיל, ואין לראות בו כל תחליף לייעוץ משפטי.